<h1>רבינו ירוחם נ"ו ח"א</h1>
<h2>דף מ.</h2>
כיון שאמר ובתורתך יי' אלדינו כתוב לאמר שוב אינו צריך כך פשוט בר"ה [ל"ה ע"א] ופרש"י דמיירי במוסף כלומר כיון שאמר נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך שוב אינו צריך לומר מקראות של מוספין ופי' אחר כך בשם רבותיו דמיירי במלכיות זכרונות ושופרות פי' דאם התחיל בקראי ולומר פסוקי' לא יפחות מעשר' כמו שכתבתי אבל אם בא לכוללן כלם ולומר ובתורתך כתוב לאמר ומכוין לכלם שוב אינו צריך וכן כתבו רי"ף ור"ת ומדברי הרמב"ם דפסוקים של תורה יכול לפטור עצמו בובתורתך כתוב לאמר אבל בשל נביאי' צריך לומר ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר וכן בשל כתובים צריך לומר ובדברי קדשך כתוב לאמר ורבי' תם כתב כי בכלל ובתורתך הם נביאים וכתובים כמו של תורה ועוד כתב רבינו תם דקראי דמוסף דר"ה צריך לאומרם שהם במקום הקרבנו' אבל אין צריך להזכיר מוסף של ראש חדש אלא שיאמר מלבד עולת החדש ומנחתה ושני שעירים לכפר ע"כ ואין אנו רגילין לומר מלבד עולת החדש אלא מנהגנו לומר את מוספי יום הזכרון הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך וזכרון אחד עולה לכאן ולכאן כמו שאכתוב ואין לנו לשנות מנהג אבותינו וכן בירושלמי אף על פי ששלחנו לכם סדר המועדות אל תשנו מסדר אבותיכם נוחי נפש. בפ' בכל מערבין [עירובין מ' ע"א] זכרון אחד עולה לכאן ולכאן פירו' כשאמר במוסף את יום הזכרון הזה עולה גם לראש חדש דכתיב בראש חדש ונזכרתם לפני יי' אלדיכם ואין צריך להזכיר קרבנות מוסף ראש חדש וכבר כתבתי כי רבינו תם היה אומר מלבד עולת החדש ומנחתה וכו' ואין לשנות ממנהג שלנו.
<h2>דף מ:</h2>
אומרי' זמן בר"ה כלומר שהחיינו כך פשוט בר"ה [רא"ש פ"ד סי' י"ד] ובעירובין ולומר זמן בליל ב' דר"ה משום דקדושה אח' היא כמו שכתבתי למעלה נחלקו בו הפוסקי' רש"י כתב בשם רבותיו דאין לאומרו משום דקדושה אחת היא מה שאין כן בב' י"ט של גליות שאומר זמן בשניהם אבל אני אומר שאומר זמן וכן נוהגין במקומנו ובכל המקומות שעברתי בהם וכן כתב הרשב"א שאומר זמן והגאונים כתבו שאין אומר זמן בשני לא בקדוש ולא בשופר וכן כתב ר"י בר' יהודה ובעל העטו' כתב כרש"י וכן השיב רבי משולם בר' קלונימוס וזה תלוי במנהג לאחר שנחלקו בו הגדולים והרמ"ה היה נוהג ליקח פרי חדש ולהניחו לפניו ולברך שהחיינו ויהיה דעתו על הפרי ויצא מידי ספק. ולומר והשיאנו יי' אלדינו בר"ה נחלקו בו הגדולים וכן בי"ה ור"י בר' יהוד' הנהיג במגינצא לאומרו בשם רבי' אליעזר הגדול וגם רבינו משולם שאל פי ראש ישיבה שבירושלם והשיב שאומר אותו והגאון רבינו יצחק הלוי הנהיג במרגמיצא שלא לאמרו לפי שאינו נקרא מועד וכן כתב רבינו שאלתיאל שאין רגלים כי אם ג' אבל בתשובת מר שלום כתב שבר"ה בין בתפלה בין בקדוש אומרים מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום הזכרו' הזה או את יום הכפורים הזה שהרי כתיב אלה מועדי יי' ובסוף וידבר משה את מועדי יי' ור"ה וי"ה באמצע והביא הרבה ראיות על זה. וכן רבינו שמואל בן חפני כתב שמנהג בב' ישיבות שאם חל ר"ה בשבת אומר מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום הזכרון הזה זכרון תרועה וכו' ואם חל בחול אומר יום תרועה מקרא קדש הזה וכן כתב רב פלטוי גאון ותתן לנו יי' אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגי' וזמנים לששון ורבי' האיי כתב שאין מנהג לאומרו ובאשכנז וצרפת אין אומרים אותו וכן מנהג פשוט בכל המקומו' שלא לאומרו והכל לפי מנהג. ולומר ותודיענו בר"ה שחל להיות במוצאי שבת לפי שיש בו וחגיגת כתב ר' אבי"ה שאלתי לרבותי והשיבוני דאפ"ה מתפללין ותודיענו כי כמו שאומ' במוצאי יום טוב בהבדלה בין יו' הז' לו' ימי המעשה כי סדר הבדלות הוא מונה הכא נמי סדר התיקון הוא אומ'.
